סיפור למוצש

שישי הלכנו לספריה, אחר כך הסתובבנו בכיף שלנו במרכז הקניות, וראינו חנות חיות, ואין הכוונה חנות עבור חיות אלא חנות שבה נמכרים בעלי חיים ומזון עבורם..
.

הילדים רוצים תוכי, קשה לי לסרב ולומר לא, לכל דבר שהוא קשור לחלומות ילדות. אבל אני אומר להם, תחשבו ששמים אתכם בכלוב קטן, ועוד יש להם כנפיים..

אז אבא, בוא ונקנה דג, המוכרת מצביעה לנו על כדור זכוכית קטן ובו דג כחול בודד. פיו פעור אל מפלס המים, והוא לא נע בכלל. הבת אומרת, אני לא אוהבת אותו. אפשר לשים אותו עם עוד מישהו, אני שואל, והמוכרת אומרת, לא, הוא חי לבד. אולי שבוע הבא יגיע דג זהב..

יוצאים מהחנות, הילדה אומרת, 'אין דבר דבר כזה דג שלא רוצה חבר'. .

אני נזכר שבכיתה ד', הרבי , תפס אותי בוהה בשיעור, ואמר, את בנצי, צריך לשים בשולחן בסוף הכיתה בתוך אקווריום זכוכית, כולם התגלגלו מצחוק , הפנים שלי בכו השפלה. בתקופה האחרונה, לאט לאט, אני צובר חומרים על מנת להלחים מכל הבהיות והחלומות ספר של שירים, והנה הנחתי את החלום הזה כאן, בציבור, איתכם, שבוע טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל
%d בלוגרים אהבו את זה: